הגורמים להפרעות אכילה

אין גורם אחד שנמצא כמוביל להפרעות אכילה, אולם יודעים היום ששילוב של מספר גורמים קשור בהתפתחות ההפרעות: גורמים פסיכולוגיים, גנטיים, חברתיים ומשפחתיים.

אצל ילדים עם הפרעת אכילה יש פער גדול בין הדרך שבה הם רואים את עצמם לבין איך שהם באמת נראים. לאנשים עם אנורקסיה או בולימיה יש פחד עצום מלהיות שמנים או מלחשוב שהם שמנים כשלמעשה הם לא. ישנם סוגי ספורט מסוימים שמהווים טריגר חזק להתפתחות ההפרעות:

בלט, התעמלות והיאבקות, בגלל הדגש שלהם על צורת הגוף.

יש גם קשר חזק בין הפרעות פסיכיאטריות מסוימות לבין הפרעות אכילה, למשל חרדה, OCD. לפעמים בעיות בבית, למשל סמים ואלכוהול, יכולות לשים את הילד בסיכון להפרעת אכילה.

מחקרים מראים שדמויות במדיה תורמות לעלייה בסיכוי להפרעות אכילה. רוב הנשים בפרסומות, בסרטים, בטלוויזיה ובתוכניות ספורט הן מאד רזות, וזה עשוי להוביל בנות לחשוב שאידיאל היופי הוא רזון.

גם בנים עשויים לחקות אידיאל תקשורתי על-ידי הגבלה חמורה של האכילה שלהם ועל-ידי אימון מוגזם.

דאגה זו יכולה להתחיל בגיל צעיר מאד. מחקרים מראים ש 42% מתלמידות כיתות א'-ג' רוצות להיות רזות,

ו 81% מתלמידי כיתות ה' פוחדים להיות שמנים. למעשה, רוב הילדים עם הפרעות אכילה התחילו את ההפרעה שלהם בין גיל 11 ל 13. לילדים רבים שמפתחים הפרעות אכילה יש הערכה עצמית נמוכה, והמיקוד שלהם במשקל הוא ניסיון להשיג תחושה כלשהי של שליטה.